למרות שלרובם אין בכלל יכולת להתמודד עם משהו שמעבר לשבילי קק"ל, רכבי הפנאי-שטח הפכו לנפוצים בקרב העם היושב בציון. נוסחת הקסם היא מראה מגודל ואפנתי, ישיבה גבוהה על הכביש והרבה רושם. בואו נסביר מעט על הסגמנט הגדול, שממשיך לצמוח בקצב מהיר.
עם-ישראל ממש התאהב ברכבי הפנאי-שטח. עובדה: בשנת 2016, מתוך חמש המכוניות הנמכרות ביותר, שלוש היו בסגמנט הפנאי-שטח! בשנים האחרונות, רבים מאתנו רוצים להרגיש "על הגובה" הלכה-למעשה מבחינת ישיבה על הכביש, מחפשים משהו ייחודי ומעניין יותר בהיבט העיצובי/אפנתי ואם אפשר יותר מרווח פנימי אז בכלל מה-טוב. לדרישה הזו נתפר סגמנט נרחב שנקרא בעיקר פנאי-שטח (ולעיתים "ג'יפ" בשפת העם) ובימים אלה גם "קרוסאובר"; כדאי לציין, שרבים מהנציגים בסגמנט המתפתח בקצב מהיר (ובעיקר הזולים שבהם) כלל אינם מציעים יכולת שטח כלשהי.
פנאי-שטח נמכרים בטווח מחירים עצום שמתחיל ב-90 אלף שקל ועשוי לטפס ולחצות את המיליון שקל (מי אמר ריינג' רובר?) ישנם רכבי פנאי-שטח קטנים (למשל: אופל מוקה, רנו קפצ'ור, ניסאן ג'וק ואחרים), בינוניים (למשל: יונדאי טוסון, דאצ'יה דאסטר, קיה ספורטאז', הונדה C-HR, פיאט 500X ואחרים), וגדולים (למשל: טויוטה לנד קרוזר, ג'יפ גרנד צ'רוקי, פורד אקספלורר, וולוו XC90 ואחרים). יתרונות: עיצוב עם נוכחות בולטת ומוחצנת יותר, לעיתים יש יכולת שטח (זה יתרון עבור מי שמחפש אותה). חסרונות: המחיר לעיתים גבוה ביחס למכוניות אחרות - יצרני הרכב מנצלים את הביקוש שצו האפנה מחייב, לעיתים, היכולת הדינמית והבטיחותית של הרכב נפגעת בשל המבנה הגבוה (ואולי גם תוספת המשקל), לא כולם מבקשים לשבת גבוה מעל הכביש, ולא כולם מבקשים "שופוני" ומעדיפים דווקא עיצוב רגוע, מסורתי ושפוי יותר. חיסרון נוסף, בעיקר בדגמי הפנאי-שטח הגדולים, הוא שהם אינם חסכוניים בדלק.
רוצה ייעוץ נוסף? מתלבט לגבי רכישת רכב? צור קשר