חוץ ממכונת המרוצים האגדתית Evo, יש עוד מיצובישי שיודע לעוף - הכוונה ממש לטוס!
מיצובישי - ממש לא רק מכוניות
בישראל, מוכרות היטב המכוניות של מיצובישי, מאז שהמותג היפני בעל לוגו שלושת היהלומים עלה ארצה, בשנת 1988. מיצובישי הייתה יצרנית הרכב היפנית הרביעית שהגיעה (לאחר סובארו, דייהטסו וסוזוקי) כשתם החרם הערבי על ייבוא מכוניות יפניות לארץ. כאן, הפכו המכוניות שלה לשם דבר בכל הקשור לאמינות ובשנים מסוימות, הן אפילו נמכרו נהדר. אבל, במבט עולמי, המכוניות של מיצובישי מעט זניחות. זאת אומרת, המותג הזה אינו חזק בתעשיית הרכב. נכון, היו למיצובישי במהלך השנים כמה אגדות מוטוריות כמו Evo (ובשמה המלא לנסר Evolution), ופג'רו, שתיהן ז"ל. למעשה, יצרנית הרכב מיצובישי מדשדשת בעשרים השנים האחרונות, ומצליחה איכשהו להתקיים בין השאר בזכות העובדה שבארבע השנים האחרונות היא שייכת לקונצרן הרכב רנו-ניסאן-מיצובישי. אבל, מכוניות זה רק תחום קטן מאד מהפעילות של קונצרן מיצובישי, שנוסד ב-1870 (!) ומעסיק כיום למעלה מ-350 אלף עובדים ביפן ברחבי העולם. הקונצרן עוסק בתחומי שירותים פיננסיים, בנקאות וביטוח, בנייה, ייצור פלדה, מתכות ומוצריהן, תקשורת, מזון ומשקאות, הנדסה גרעינית, תעשייה כימית ופטרוכימית, נפט וגז, מקרקעין, תעשיות כבדות, כרייה, חשמל ובקרה תעשייתית, רובוטיקה, מוצרי חשמל ביתיים, מיזוג אוויר תעשייתי וצרכני, מעליות, ועוד. ובנוסף לאלה, קונצרן מיצובישי פעיל בתעשיית האירוספייס ואחראי לפיתוח וייצור לוויינים וכלי טיס.
הקשר בין מכוניות למטוסים
מיצובישי אוהבת להשתמש בכלי הרכב שלה בשמות הכוללים את המילה ספייס, חלל. תזכורת מהפורטפוליו ההיסטורי שלה: המיניוואנים ספייס וואגון, ספייס גיר וספייס ראנר (האחרון לא יובא ארצה) וכמובן המיני ספייס סטאר שנפוצה מאד בישראל. אז גם בשמיים, זה תופס, ושם מטוס הנוסעים החדש של Mitsubishi Aircraft Corporation (ובקיצור, MITAC) הוא ספייסג'ט. למעשה, עד לפני מספר חודשים, הוא נקרא פשוט MRJ (Mitsubishi Regional Jet או בתרגום חופשי מטוס סילון של מיצובישי לטיסות אזוריות). וכאנקדוטה, מעניין לציין, שגם יצרנית הרכב הענקית טויוטה (שכנתה של מיצובישי מאזור נגויה, יפן) שותפה באחוז קטן בפרויקט וכן יצרנית הרכב סובארו (שבבעלות טויוטה), שסייעה בתכנון. מה הקשר אתם שואלים, בין מכוניות למטוסים? ובכן, למכוניות ומטוסים יש קשר סימביוטי חזק עוד מימים-ימימה. יש קשר הנדסי ומכני, ובמקרים אחדים עוצבו מכוניות בהשראת מטוסים (סנפירם, זנב, כונסי אוויר, שילדה אחודה וכו'), ומכלולי מטוסים עשו דרכם למכוניות (למשל, מערכת בלימה ABS ובמכוניות ספורטיביות ספוילרים ומעצורי אוויר נשלפים). במהלך השנים, לא מעט יצרניות מכוניות ייצרו מטוסים, ויש גם מקרים הפוכים. דוגמאות לא חסר: סאאב, פיאט, פיאג'יו, גראמן, ופוג'י (סובארו), כל אלה ייצרו לא רק מכוניות אלא גם מטוסים. וגם הונדה, מייצרת בשנים האחרונות מטוס מנהלים מתקדם. יש יצרניות רכב, שמפורסמות במנועי המטוסים שהן מייצרות: רולס רויס. ואגב, לא תמיד ניסיונות כאלה הצליחו. במו-עיני ראיתי בהנגר מחוץ לפאריז אבטיפוס נדיר של מסוק עם מנוע ונקל שסיטרואן ניסתה לפתח בשנות השבעים של המאה העשרים, אך נטשה די מהר את העניין. וגם למיצובישי מסורת עתיקה של כלי טיס, שהתפרסמו בעיקר בקרבות נגד האמריקנים באוקינוס השקט במהלך מלחמת העולם השנייה. למעשה, היא זו שמבית היוצר שלה יצא מטוס הזירו, אחד ממטוסי הקרב המצליחים והמפורסמים במלחמה הזו. ביפן, עד היום הוא נחשב כמעט קדוש, וראיתי אותו שם בשני מוזיאונים שונים, חלקתי לו כבוד.
קצת מעבר למכה קלה בכנף
כל ההקדמות הללו קשורות לביקור המודרך שקיימתי במפעל המטוסים Komaki Minami של מיצובישי ביפן, בשדה התעופה של נגויה (Nagoya Airfield), הנמצא בסמוך למוזיאון התעופה של מחוז אייצ'י. מדובר במתקן ייצור והרכבה חדש לגמרי. פה מתבצעים שלבי ההרכבה הסופיים של המטוס.
בנוסף, יש כאן מרכז מבקרים ומוזיאון שמיצובישי מפעילה, המוקדש כל כולו למטוס הנוסעים החדש שלה. בתצוגה נראים חלקים שונים שלו, אמיתיים ומלאכותיים ויש הרבה מידע על הפרויקט המעניין הזה.
ביפן תולים תקוות רבות מאד במטוס הנוסעים החדש שלהם, הספייסג'ט, שבהתאם לגרסה, אמור להטיס בין 70 ל-88 נוסעים בטיסות פנימיות מהסוג שמאד נפוץ ביפן, אירופה וארה"ב. מאז שנות השישים של המאה העשרים, יפן לא מייצרת מטוס נוסעים ולכן חשיבותו לא רק מסחרית אלא גם היסטורית. קשה שלא לתהות, מדוע יפן שהיא ללא ספק מעצמת רכב מפוארת שמיישמת טכנולוגיות מתקדמות, אך דווקא בתחום האירוספייס פחות מצליחה. גם הספייסג'ט הוא מטוס מתקדם אך עדיין לא ממש מסחרי, למרות שתכנונו הראשוני החל כבר בשנת 2007 והוא טס לראשונה לפני כארבע שנים וחצי.
אגב, יש כבר מספר חברות תעופה שהזמינו את המטוס (ולעומתן אחרות שביטלו או נסגרו בעצמן...). העיכובים קשורים בין השאר לסיבוכים בפיתוח, כולל תקריות משפטיות שסיבכו את מיצובישי עם בומברדייה בעוון העתקה וכמו כן, חוסר היכולת לעמוד בתקנים שונים, מהם תקנים מאד מחייבים על מנת להצליח בארה"ב. בנוסף לכל אלה, המחיר שרק הלך ותפח ואיך אפשר בלי קורונה: גם הנגיף ש'כל כך אוהב מטוסים' אחראי מן הסתם להאטה ואף עצירה בהזמנות של חברות תעופה ומצד שני, האט את תהליכי הפיתוח והייצור. מיצובישי סגרה לאחרונה שני מרכזי ניסויי טיסה ופיתוח בארה"ב ובקנדה והעתיד כרגע קצת לוטה בערפל.
היהלום היפני
כשמו כן הוא, ספייסג'ט מציע הרבה ספייס ביחס לקטגורית מטוסי נוסעים פנים-ארציים ולדברי מיצובישי, הוא מצויד במערכות בידור ותקשורת מהמתקדמות בעולם התעופה. בתא הטייס מערכות אוויוניקה מתקדמות, וארבעה צגי LCD בגודל 15 אינץ', שמעניקים מידע מפורט ובהיר וחוסכים אינספור מחוונים ושעונים. ולא תימלטו מכמה נתונים טכניים, כמובן. כל אחד ממנועי הפראט אנד וויטני PW1200G (תכנון אמריקני, מיוצרים ברישיון ביפן) מספק בערך 30,000 כ"ס ולמטוס קיבולת של מעל 12 אלף ליטר של דלק סילוני. הוא מסוגל להגיע למהירות מרבית של 829 קמ"ש, לגובה מרבי 39 אלף רגל ולטווח 3,770 ק"מ.
