• חנן בר-און

לחבר 30 אלף חלקים ב-135 שניות

עודכן ב: פבר 14

היכן משמיעים מוזיקת מעליות מעצבנת, מגלים אפס סובלנות לתקלות ומיישמים "פוקה יוקה" ו"קאנבאן? כדי להבין את סוד היעילות של טויוטה - יצרנית המכוניות השנייה בגודלה בעולם - ביקרתי באחד ממפעליה שנמצא, כמה מפתיע - בעיר הנקראת טויוטה

באחד מפסי הייצור במפעל מוטומצ'י

לכל מכונית יש את העיר שלה. לפולקסווגן יש את וולפסבורג בגרמניה. לפרארי את מרנלו, ולמבורגיני מזוהה עם מודנה, שתיהן ערים בצפון איטליה. גם לנו היה את טירת הכרמל, מולדת הסוסיתא ו...הבנתם את העיקרון...אבל, תאמינו או לא, גם לטויוטה יש עיר משלה. קוראים לה, כמה מפתיע...טויוטה! כאן, פחות או יותר מתחיל הסיפור שלנו, אבל כדאי לציין, שעד 1959 לעיר הזו לא קראו טויוטה, היא נקראה פשוט קורומו (Koromo). השם טויוטה הוענק ליצרנית הרכב הצעירה דאז (החלה לייצר מכוניות ב-1933) כהוקרה על הצלחתה ועל העובדה שהחליטה לבסס את עסקיה בקורומו. אגב, טויוטה נוסדה כבר ב-1924 דווקא כיצרנית מכונות טווייה.


העיר של טויוטה

העיר טויוטה נמצאת במחוז אייצ'י, במרחק כ-35 דקות נסיעה מהעיר נגויה. גרים כאן מעל 426 אלף תושבים ורבים מהם מועסקים - מן הסתם – במפעלי ומתקני חברת טויוטה. ואל תקלו בכך ראש – מדובר בחתיכת מעסיק - טויוטה, היא יצרנית המכוניות השנייה בגודלה בעולם (אחרי פולקסווגן) ומפסי הייצור שלה ירדו ב-2019 מעל 10.7 מיליון מכוניות (כולל מכוניות לקסוס, דייהטסו ומשאיות הינו שבבעלות טויוטה). מעל 4.5 מיליון מהן יוצרו ב-17 המפעלים של טויוטה ביפן והעיר טויוטה היא הלב והמרכז - כאן הכל התחיל וכאן שוכנים 9 מפעלי ייצור שלה. טויוטה שמחה לספק לקהל הצצה חינמית (הרשמה מראש חובה) לפסי הייצור של מספר מפעלים שלה באזור העיר טויוטה (Motomachi, Takaoka, Tsutsumi) והמפעל עצמו משתנה בהתאם לשיקוליה - לא ניתן לדעת מראש היכן יהיה הביקור. לי יצא לבקר במפעל מוטומצ'י (Motomachi), אחד המפעלים הוותיקים של טויוטה, שחגג לא מזמן שישים שנים להולדתו.

מוזיאון הרכב Kaikan של טויוטה הוא מקום מעניין עם תצוגות הקשורות לטויוטה ולחזון המוביליות שלה וגם מספק רקע למבוגרים וילדים אודות תהליכי הפיתוח והיצור של מכוניות. המוזיאון מהווה נקודת מפגש לקראת הסיור במפעל. מיניבוס לקח אותנו בנסיעה של רבע שעה עד לשערי מפעל מוטומצ'י ובדרך קיבלנו הסברים מפי המדריכה שאגב, שלטה דווקא טוב באנגלית. ואפרופו - חשוב לציין, שהסיור כולו באנגלית - כשנרשמים צריך לוודא שאתם אכן מצטרפים לסיור באנגלית ולא ביפנית או שפות אחרות. חשוב גם להדגיש, שאסור לקחת טלפון או לצלם – משאירים חפצים בלוקרים במוזיאון Kaikan. את התמונות מהמזויאון אני צילמתי, אך בפסי הייצור אסור לצלם.

תצוגת תכלית של דגמי טויוטה
במוזיאון קאייקן: פריוס היברידית נטענת
אני נוהג בסימולטור בטיחות
מיניוואן טויוטה סיינטה מחופש לארנב

סדאן גדולה, משפחתית מימן וספורטיבית יפהפייה

נכנסנו בשערי מפעל מוטומצ'י, הנחשב בינוני בגודלו במושגים של טויוטה - שטחו 1.6 קמ"ר, הוא מעסיק כ-6,000 עובדים ופולט בכל שנה כ-70 אלף מכוניות - או מכונית אחת חדשה בכל 135 שניות. זה מכובד, אך לשם השוואה, יש מפעלים גדולים בהרבה של טויוטה שמייצרים בכל שנה 400 ואף 500 אלף מכוניות.

כניסה למפעל טויוטה מוטומצ'י

נכון לעכשיו, פסי הייצור של המפעל כוללים ברובם ייצור טויוטה Crown (הדור ה-15), סדאן גדולה וותיקה שמשמשת גם את המוניות ואת המשטרה. לצידה, מיוצרות במוטומצ'י מכוניות מיוחדות שקצב ייצורן נמוך בהרבה מאשר הקורולה או היאריס שאתם מכירים, למשל. אחת מהן היא מיראי (Mirai), מכונית נקייה מזיהום, עתידנית ומאד מתקדמת, המונעת באמצעות מימן וליתר דיוק, תא דלק מימני (כל מכונית מצוידת במכלי מימן דחוס).

בערך 4,000 מכוניות כאלה מיוצרות כאן בכל שנה עבור כל העולם, וממש בימים אלה מתחיל במפעל בו ביקרתי הייצור של הדור השני שלה, מכונית שונה לחלוטין ומשופרת מבחינת עיצוב, אבזור, וטווח נסיעה עצמאי. פס ייצור נוסף שניתן לכנות אותו גם כן בוטיק, הוא של לקסוס LC, קופה ספורטיבית יפהפייה, יוקרתית וחזקה בעלת הנעה רגילה או היברידית, שמחירה בארץ החל מ-754,712 שקל (!) והיא מעין מכונית הדגל של לקסוס. בשני המקרים הללו, של המיראי ושל ה-LC, מדובר בפסי ייצור בקצב איטי, מאד קפדני עם עובדים מאד מקצועיים. סיבה נוספת לכמות הייצור שאינה מאד גבוהה (יחסית, כמובן), היא שבאוקטובר 2019 הופסק ייצור דגם האסטימה (פריוויה) שהוא מיניוואן גדול ובדצמבר 2019 הופסק ייצור Mark X, מכונית סדאן גדולה ומפוארת שמיוצרת במפעל מוטומצ'י כבר חמישה עשורים! בימים אלה נערכים במפעל לפתוח פסי ייצור ייעודיים למכונית הסופר-מיני החדשה יאריס GR (דגם ספורטיבי של GAZOO Racing) המיועדת בשלב ראשון לשוק היפני בלבד.

דגמי מיראי במעבר במסדרון לבדיקות איכות סופיות

החיים כמו סרט נע

הסיור המודרך אליו הצטרפתי, כלל עשרים מבקרים ממדינות שונות בעולם – בעיקר איטלקים, אמריקנים, ואני הייתי הישראלי היחיד. השקפנו מלמעלה, בעודנו עוברים על גבי גשרים ומסדרונות תלויים שאפשרו מבט קרוב מלמעלה על כל שלבי ההרכבה. מדהים כמה שהכל כאן נקי, שקט ומתוקתק. ניחוח היעילות שהיפנים כל כך מזוהים איתו, שרר במלוא עוזו באוויר. ארבעה שלבים עיקריים יש בתהליך ייצור המכונית וזה די זהה לכל מפעל אחר העוסק בייצור מכוניות: הטבעה (Stamping), ריתוך, צביעה והרכבה (ישנם לא מעט מפעלי הרכבה בעולם, שמקבלים את חלקי הפח שכבר הוטבעו במפעל אחר). שלושת השלבים הראשונים, נחשבים למעשה שלבי ייצור, ומתבצעים בעיקר על ידי רובוטים, ויש במוטומצ'י מאות רבות של רובוטים. בתהליך ההטבעה, המדמה כבישה בלחץ, הופכים את לוחות המתכת לבעלי צורה - כגון דפנות, גג, רצפת המכונית, מכסה מנוע וכו'. בשלב הריתוך, מרתכים רובוטים יחד בערך 400 חלקים שהוטבעו וחלקי מתכת אחרים שיוצרו, לכדי שלדה אחודה אחת הכוללת גם את המרכב – בעצם, גוף המכונית. לאחר הריתוכים, מתבצעת שטיפה ואז הגוף נכנס לשלב תהליכי הצביעה הכוללים שלוש שכבות צבע ולבסוף בעצם, מורכבים עיקר החלקים של המכונית - המנוע והתמסורת, צמות החשמל, המושבים, האבזור, הדלתות, החלונות, גלגלים ושאר המכלולים. אגב, מרבית המכלולים הללו לא מיוצרים במקום, אלא מגיעים ממפעלי טויוטה או מספקים חיצוניים. בסיום כל שלב יש בקרת איכות קפדנית וכמובן ישנה בקרה סופית כשהמכונית יורדת מפס הייצור. טויוטה רואה ערך גדול מאד בעובדי הייצור, אפילו הכי זוטרים ולפי תפיסת העולם שלה, כל עובד הופך למבקר איכות ובנוסף, הוא יכול לתת שיטות לייעול המערכת. בסיור המודרך לא זכינו לראות כמעט רובוטים, אלא עקבנו בעיקר אחר פסי ההרכבה - מסועים שנעים לאט לאט וכל עובד נע בקצב שלהם עד שסיים את תפקידו, ואחר כך מבצע את משימתו במכונית הבאה שהגיעה בפס הנע.

אמרתי שנורא שקט כאן. ובכן, שקט בהחלט, בוודאי ביחס למתקן תעשייתי בסדר גודל שכזה. לא תשמעו כמעט רעשי מכונות, מסועים או כלי עבודה – אבל, הקטע הביזארי הוא שכל הזמן מושמעת "מוזיקת מעליות" מונוטונית ומחרפנת, שמעידה על זרימת עבודה תקינה. אם המוזיקה מפסיקה, וכמובן, אם נדלקות נורות אזהרה ושאר צ'קלייקות, אזי יש בעיה שמחייבת תשומת לב, או ממש השבתה, אבל זה נדיר. נדיר, כי היפנים אובססיביים לשלמות ולמניעת טעויות וחסידי המונח "אפס תקלות". למעשה, היה זה אחד ממהנדסי טויוטה שפיתח בשנת 1990 את ה"פוקה יוקה" (Poka Yoke), דוקטרינה שמאמצים כיום מפעלים רבים בכל העולם, ואשר בבסיסה השאיפה למנוע טעויות אנוש בכל אחד משלבי הייצור והלוגיסטיקה של המפעל, עוד בטרם טעויות אלה עלולות בכלל לצוץ. היפנים אוהבים מסכים, ואוהבים משחקי מחשב, ולמעלה מותקנים אינספור מסכי ענק שמספרים לכל דיכפין, מהו יעד הייצור היומי (כמה מכוניות אמורות להיות מיוצרות), ומה הסטטוס ברגע זה.

במפעל מוטומצ'י: ביקורת איכות מטורפת בסוף קווי הייצור של לקסוס

להגיע "בדיוק בזמן"!

אז יהיו שיאמרו, שלבקר בפסי הייצור זה קצת משעמם. אבל, אותי זה דווקא מרתק – לראות כיצד כל 30 אלף החלקים מהם מורכבת כל מכונית של טויוטה הופכים למכונית מודרנית בתוך זמן כל כך קצר, זה מרתק. אבל, מעבר לכך, כל הזמן הדהד לי בראש הספר שקראתי לפני כך וכך שנים, "דרכה של טויוטה" - ספר שגם תורגם לעברית, ומספר בעצם, כיצד הפכה טויוטה מיצרנית קטנה למכונות טוויה, לאחת מחברות הייצור הגדולות והמוערכות בעולם. לא אלאה אתכם בפרטים, רק אספר שהעיקרון הראשי הוא "ייצור רזה", שיטה שפיתחה טויוטה שמניבה פרודוקטיביות בייצור, מכפילה את מהירות התהליכים, הופכת את האיכות למרכיב מהותי בשיטות העבודה, חוסכת במשאבים ומחסלת בזבוז סמוי. עיקרון נוסף של טויוטה שמיושם בהצלחה בכל העולם, ובוודאי שבמפעלי ייצור מכוניות, הוא "בדיוק בזמן" (Just In Time) והוא מאבני הליבה של הייצור הרזה. הכוונה, שמייצרים רק לפי הזמנה, ולא עבור מלאי. בעצם, החלפים הרלוונטיים לכל משימת ייצור מגיעים בתזמון מדויק לזמן הייצור, ולא שוכבים זמן רב במלאי. העיקרון הזה מיושם באמצעות Kanban. סליחה על היפנית, שוב, אבל מקור השם בכרטיס המוצמד לארגז החלפים שנמצא בתחנות שונות לאורך פסי ההרכבה והרעיון הוא למשוך את החלפים רק כשהם נדרשים, ובכמות המדויקת.


עוקבים אחרי סטטוס הייצור במסכים למעלה

188 צפיות
  • Facebook - Black Circle

CARWISE - ישראל - ייעוץ בבחירת מכונית

© כל הזכויות שמורות  לחנן בר-און

אין להעתיק תכנים כולל תמונות ללא אישור