סיטרואן C4 פיקאסו הוא מיניוואן איכותי, מאובזר ומרווח לחמישה. האם זה מספיק בשביל שאנשים לא יפזלו לכיוון סגמנט פנאי-שטח ("ג'יפונים")?
סיטרואן C4 פיקאסו (החל מ-2016) - תעודת זהות
כמעט שנה לאחר שהוצג לעולם, הגיע אלינו ארצה במהלך 2014 הדור השני של המיניוואן הקומפקטי, סיטרואן C4 גרנד פיקאסו, המצויד בשבעה מושבים. ב-2016, החל גם שיווקו של האח הקטן יותר, סיטרואן C4 פיקאסו, שהוא המיניוואן בגרסת חמישה מושבים (אגב, בתחילה הוא שווק בשקט-בשקט, בעיקר לנהגי המוניות). הוא נכנס לסגמנט שכמעט ולא קיים כאן בישראל – מיניוואנים קומפקטיים בעלי חמישה מושבים. כאב לשלושה שבעצמו מתנייד במיניוואן, סקרן אותי לראות איך הוא מתפקד כרכב משפחתי.
איך בחוץ?
C4 פיקאסו דומה מאד לאח הגדול, ועיצובית, הוא נראה נהדר, הרבה יותר טוב ממרבית המיניוואנים שאני מכיר, עם מראה מעט חללי-עתידני ובכל מקרה, לא סטנדרטי. החזית מרשימה יותר מהזנב, עם שני פסי תאורה המהווים חלק עיצובי אחד יחד עם סמל המותג. C4 פיקאסו קצר בלא פחות מ-17 ס"מ ביחס ל-C4 גרנד פיקאסו ואגב, גם בסיס הגלגלים שלו מעט קצר יותר.
איך בפנים?
כניסה פנימה מגלה מהר מאד, איזה מרחב מחייה נהדר יש פה למשפחה. מאד מרווח פה ליושבים מלפנים, ולא פחות חשוב (לשקט שלנו, המבוגרים), ליושבים מאחור...חלון ענקי מלפנים וחלונות גדולים בצדדים, מקנים ראות טובה ותחושה אוורירית נעימה ומזמינה, תא המטען פשוט ענק! ואת זה תעריך כל משפחה באשר היא. הנדסת האנוש בדרך כלל טובה, וכיאה לסיטרואן, יש כמה שטיקים קטנים (לא משהו שלא ניתן להתרגל אליו) כמו עומס כפתורים על ההגה, ובורר הילוכים שנמצא היכן שבדרך כלל נמצאת ידית התפעול של המגבים.
בחזית למעלה, צג גדול וברור וצריך לציין שהאבזור טוב ומפנק, כולל מגשים ליושבים מאחור. ובואו נתמקד רגע ביושבים מאחור – המדובר באחד הפרמטרים החשובים ברכישת מיניוואן, וזו גם הסיבה מדוע מרבית המכוניות המשפחתיות פשוט לא מספקות את הסחורה - הצפיפות. בסיטרואן C4 פיקאסו שלושה מושבים נפרדים לגמרי הנעים קדימה ואחורה על גבי מסילה. זה נהדר, ויוצר חופש מוחלט של כל אחד מהיושבים ומרווח מחייה אישי אולטימטיבי. המושבים רחבים דיו לקלוט בוסטרים וצריך לציין כי היושבים מאחור נהנים גם מפתחי מיזוג אוויר. מה עוד צריך לבקש? מבחינה בטיחותית, אין מערכת בטיחות אקטיבית כלשהי, אך יש מערכת Mobileye עם כל הפיצ'רים כגון התראה על סטייה מנתיב, מערכת זיהוי הולכי רגל, ניטור מרחק מלפנים, מערכת זיהוי תמרורים וזיהוי רכבי דו גלגלי.
איך הוא נוסע?
יש אמנם גרסת בנזין 1.6 ליטר, אך אני קיבלתי לבדיקה את גרסת הדיזל היקרה יותר, אבל זה בסדר - אני מאד אוהב מנועי דיזל אירופאיים שהם עתירי מומנט וחסכוניים להפליא. בחזית מנוע BlueHDi טורבו דיזל 1.6 ליטר אליו משודכת תיבה אוטומטית "אמיתית" (כלומר, לא רובוטית) בעלת 6 הילוכים ואגב, זו תיבה יפנית (Aisin) למי שחושש מאמינות עתידית שלה. למנוע יש 120 כ"ס, שעל ה"נייר" זה נשמע קצת אנמי כיום. אבל, כיאה לדיזל, הכוח מגיע די מהר והביצועים בהחלט מספקים. המנוע מצליח לשנע את הרכב העמוס בחמישה אנשים, בדרך כלל בקלות והתיבה האוטומטית מתנהגת איתו בצורה נעימה וחלקה, הגם שלא תמיד באופן המהיר או החכם בו נתקלתי. מערכת Start & Stop תורמת לחיסכון בזיהום אוויר ובדלק, ולגבי הסעיף האחרון, בימי המבחן הצלחתי להגיע עם הרכב לצריכה משולבת של 16.5 ק"מ לליטר - אני חושב שזו צריכת דלק נהדרת עבור מכונית משפחתית. C4 פיקאסו מרגיש בטוח ויציב ומקנה אחיזה טובה, כל עוד מפנימים שהוא אינו רכב ספורטיבי שנועד לתקוף פניות במהירות תלת-ספרתית. הוא מציע נוחות טובה - משהו שהיה מזוהה בעבר הרחוק עם המכוניות של סיטרואן וקצת ירד עם השנים. בידוד הרעשים טוב אף הוא.
שווה קנייה?
אנחנו במשפחה, אמנם רגילים למיניוואן עם שבעה מושבים, אבל הסיטרואן שבדקתי מרווח מאד ובסך הכל לא רק אני, כל המשפחה מאד נהנתה מהנסיעות הארוכות. לטעמי, זה אחד המיניוואנים המוצלחים שיש: הוא נוח ומאובזר, וצריכת הדלק של גרסת הדיזל טובה. אבל, בחיים לא הכל כל כך פשוט. גרסת הדיזל שנבדקה עולה החל מ-155,900 שקל. בשל הישיבה הגבוהה על הכביש, והמראה האופנתי, יהיו מן הסתם רבים, שיעדיפו במחיר זהה או נמוך יותר קרוסאובר, למשל, רנו קדג'אר דיזל, שמחירו מתחיל ב-145,000 שקל. C4 פיקאסו בנזין שעולה 140 אלף שקל מתחרה במחיר ראש-בראש עם הקרוסאוברים הקוריאניים (קיה ספורטאז', יונדאי טוסון) וכאן הבחירה תהייה קשה, כי - מה לעשות - מרבית הצרכנים בארץ, ככל הנראה יעדיפו את השקט הנפשי של האמינות והסחירות העתידית של הסחורה מקוריאה, כנגד חוסר הוודאות הצרפתי.
רוצה ייעוץ נוסף? מתלבט לגבי רכישת רכב אחר? צור קשר
