• חנן בר-און

Big in Japan

עודכן ב: יונ 7

קטנה מבחוץ, ענקית מבפנים ומפחידה בסיבובים? בדקתי מכונית מהסוג שביפן מאד אוהבים

ארץ השמש העולה היא מעצמה מוטורית, זה ברור, אבל, עם כל הכבוד ליפניות לוהטות כמו ניסאן G-TR, סיקרן אותי להניח ידיי דווקא על ההגה של מכונית ננסית מקטגוריית Kei הנפוצה שם! רקע קצר: היפנים אוהבים הכל בקטן - הבתים, הבגדים, אפילו הכלבים וגם המכוניות - הם פשוט חולים על מכוניות קטנות! מכוניות מיקרו קטנטנות אלה שמציפות את כבישי יפן מהוות חלק מתרבות מוטורית הייחודית ליפן (הן כמעט ולא מיוצאות למדינות אחרות בעולם) ולא נמכרות בארץ, ולכן כל כך מסקרנות. הן נראות לדעתי מדהים וכל כך מתוקות - רציתי להיווכח כיצד זה מרגיש לנהוג כשמלפנים 660 סמ"ק בסך הכל...אז בחרתי ב-Nissan Dayz וליתר דיוק, לקחתי את גרסת ה-Roox המרווחת יותר שמותחת את עניין המיני והמיקרו לכיוון המקסי.

לא, הכניסה לנהג מהצד השני

קצרה אפילו מקיה פיקנטו

אספתי אותה בטוקיו, באחד מסניפי ההשכרה של ניסאן. כן, ביפן גם לניסאן וגם לטויוטה יש עסקי השכרת רכב משגשגים. היא הייתה חדשה לגמרי, רק 50 ק"מ על האודומטר. ראשית, נכנסתי אליה מהצד הלא נכון - הרגל של כל כך הרבה שנים שגרם לי לשכוח שביפן ההגה בצד ימין...אחר כך, הנהנתי בראשי כאילו אני באמת מבין, את שאנשי התפעול הסבירו לי באנגלית עילגת בטרם שחררו אותי - רציתי כבר לצאת לדרך עם יפנית קטנטנה וגזעית מהסוג שכבר הבנתם - לא רואים בשאר העולם, בטח לא בישראל! Nissan Dayz Roox נראית כמו קופסה גבוהה וצרה והיא מתוקה אמיתית, עם הרבה כרום בחזית ועיצוב חללי כפי שרק היפנים יכולים להציע. ישראלים כנראה יאמרו שהיא מכוערת, אבל אני בהחלט אהבתי. זו מכונית קצרה מאד, על מנת להתאים לקטגוריה. לצורך ההמחשה, היא קצרה בלא פחות מ-20 ס"מ מקיה פיקנטו (!) ולשתיהן בסיס גלגלים זהה (2.4 מטר) ובאותה נשימה, ה-Dayz Roox גבוהה מהפיקנטו בלא פחות מ-29 ס"מ! (אגב, גם גרסת ה-Dayz ה"רגילה", היא בעלת מרכב גבוה במיוחד, בוודאי גבוה יותר ממרבית המכוניות הקטנות).

לוחית רישוי צהובה - ביפן זה אומר שהיא שייכת לקטגורית קיי

אז הבנתם - ה-Dayz Roox ממש גבוהה, לטוב וכפי שתכף תבינו, גם קצת לרע...המכונית מיועדת לארבעה בלבד ומרגישה בפנים מאד מאד מרווחת ביחס לכל מכונית מיני בה נהגתי. למעשה, ניתן לכנות את גרסת ה-Roox כמיקרו-ואן. כיאה למשנעת משפחה, היא מצוידת בצמד דלתות-הזזה חשמליות (כמו של מיניוואנים גדולים בהרבה) שמאד מקלות על הכניסה והיציאה מאחור ומאפשרות תפעול קליל ומהיר של הילדים במושבים האחוריים. עם חלונות גדולים מאד, המכונית שופעת אור והראות לפנים, לצדדים ולאחור נהדרת - אידאלי לילדים מאחור, לנהג ולנוסע שלצידו. מצד שני, אפילו סוככי השמש הענקיים מלפנים, לא תמיד יצליחו לחסום לגמרי את סנוור השמש, כך שלעיתים העסק עלול להיות מעט בעייתי.


אבזור עשיר

אין מה לדבר - היא קטנטנה מבחוץ, אבל ענקית מבפנים. מה שמרשים במיוחד הוא מרווח הראש העצום לנהג ולנוסעים - זו ממש תקרה של קפלה המקנה תחושה נהדרת שאין משהו שסוגר עליך מלמעלה או מלפנים, אני פשוט מאוהב במכוניות גבוהות! בניסאן מתהדרים בגובה פנימי של 1.40 מטר, שמאפשר לילדים ואפילו בני-נוער לעמוד מבלי להתכופף. תנוחת הישיבה שולטת, והנדסת האנוש מצוינת - הכל נמצא היכן שצריך.

מרווחת, עם מרווח ראש מרשים

בין הנהג לנוסע יש משענת יד מתקפלת גדולה ובנוסף, מושב הנהג מעט רחב יותר לטובת נוחות משופרת. אין קונסולה או הפרדה כלשהי בין המושבים הקדמיים - אפילו לא בלם-יד. הנ"ל ממוקם ברגל, לטוב ולרע. יש במכונית מספיק תאי אחסון ומתקנים לכוסות שתייה ואפילו מגירת אחסון שימושית מתחת למושב הנוסע הקדמי, שהיפנים מיעדים לציוד או צעצועים לילדים או לחלופין, לזוג נעליים וכמו כן, מגשי אוכל ושתייה מתקפלים הממוקמים בגב המושבים הקדמיים. הדבר היחיד שמעט פוגם בשימושיות הוא תא המטען הזעיר. לי זה אמנם לא הפריע בימי המבחן, כי פשוט קיפלתי את המושבים האחוריים ונוצר שטח העמסה עצום למטען של תייר ישראלי ממוצע.

מאובזרת ומפנקת. ומערכת הניווט, הלוואי אצלנו בארץ

הגוון השולט ברכב המבחן הוא שחור, מעט קודר ומדכא. יש בפורטפוליו גם גרסאות אינטריור בהירות ונאות הרבה יותר לטעמי, אך דווקא לא בגרסת האבזור המשודרגת שבחרתי. מצד שני, איכות ההרכבה טובה ופנים המכונית משדר רמה גבוהה, שלא תמיד אופיינית למכוניות קטנות. ואפרופו מכוניות קטנות - היפנים אוהבים פינוק ואבזור, ודורשים אותם גם במכוניות שכאלה. אז האבזור ב-Dayz Roox מרשים כסטנדרט לכל הדעות ואגב, עשיר אף יותר מחלק מהמשפחתיות הנמכרות אצלנו ועשיר עוד יותר בגרסת Highway Star בה נהגתי. תמצאו שם בין שאר הירקות כניסה והתנעה ללא מפתח; הגה מצופה עור; בקרת אקלים דיגיטלית ומפוצלת ליושבים מאחור שהתפעול שלה נוח וקליל באמצעות לחצני מגע בקונסולה הקדמית; מערכת מולטימדיה עם צג ענק הכוללת תוכנת ניווט יעילה (תוספת בתשלום והיא לטעמי טובה בהרבה מ-Waze הנפוצה במחוזותינו); מראה אחורית מתכהה למניעת סנוור, שבצידה השמאלי מציגה את כל צדדי המכונית, כולל היטל-על ממעוף הציפור (הייתי מעדיף שמערכת זיהוי היקפית תציג מידע על גבי צג המולטימדיה המרשים); חיישני גשם ועוד. בחוץ, מתהדרת המכונית בפנסי LED קדמיים ואחוריים; פנסי ערפל קדמיים; מראות צד מתקפלות חשמלית; חלונות צד וחלון אחורי כהים; גלגלי 15 אינצ' בעלי חישוקים קלים. בסעיף הבטיחות, לצד כריות האוויר ומערכות הבלימה והייצוב הסטנדרטיות כיום, יש לה גם מערכות בטיחות מתקדמות כגון מערכת LDW המתריעה על סטייה מהנתיב ומערכת בלימת חירום אוטומטית עם זיהוי הולכי רגל.

מנוע עם נפח שמקובל דווקא בעולם האופנועים

בעיר ובכביש המהיר

בחזית שוכן מנוע שלושה צילינדרים המוכר במחוזותינו בעיקר ממכוניות מיני, כדוגמת סוזוקי אלטו, ואחרות. רק שביפן, הוא מתהדר בנפח זעיר, 660 סמ"ק בסך הכל, שמחייבת קטגוריית מכוניות ה-Kei. איך המנוע? לנוכח הרעש והרעידות שהוא מפיק הגיוני יותר לקרוא לו מכונת תפירה או מכסחת דשא - מחקו את המיותר. משודך אליו גיר רציף, שמאד מאד נפוץ במכוניות יפניות בכל גודל וסגמנט. התוצאה לא תמיד הכי נעימה ובוודאי לא שקטה במאמץ או בשיוט בסל"ד גבוה ובואו נודה באמת - אין למנוע הזה מה לתת, 49 כ"ס בסך הכל, אם כי באופן מפתיע, המכונית זריזה ומתנהלת לא רע בכלל בעיר. רוצים קצת יותר עסיסיות? קחו את גרסת הטורבו שמוסיפה 15 כ"ס להספק וגם המומנט תופח באופן משמעותי. פתרון שעובד טוב בעליות תלולות הוא פשוט לבחור בבורר ההילוכים במצב L שאיכשהו מאפשר לפתח קצת מהירות. כאמור, בעיר, זו מכונית מושלמת - להתנהלות העירונית אחראים רדיוס סיבוב קטן (רק 4.4 מטר!) ובסיס הגלגלים קצרצר וזה אומר תמרונים קלים בנסיעה וקלות מרבית בחניה.

לא אכפת לי מה תאמרו - לטעמי היא מתוקה ויפה

ומה קורה כשיוצאים מהעיר? אז אמנם, באופן מעט פרדוקסלי, על זנב המכונית מתנוססים, כאמור, צמד המילים Highway Star (שזו, דרגת אבזור גבוהה במכוניות ניסאן בשוק האסיאתי), אבל, אל תטעו - אין שום קשר ל- Highway ובמילים אחרות, כבישים בינעירוניים או מהירים ממש שנואים על הננסית היפנית הזו. צריך רגל חזקה וסבלנות אין-קץ (מהסוג שאין לישראלים) על מנת לעקןף - המכונית מנסה לצאת מהנמנום שלה וצווחות המנוע והגיר הרציף הופכים בלתי-נסבלים, כאילו הם שואלים במקהלה: אתה באמת רוצה לנסוע מהר? עזוב, באמשך'...

היא מתאימה בעיקר לעיר, אני לקחתי אותה גם לטייל מחוצה לה

מצד שני, מעטות ההזדמנויות שבכלל הצלחתי לפתח ביפן מהירות גבוהה מ-100 קמ"ש - שילוב של צפיפות בכבישים (כולל בינעירוניים), הרגלי נהיגה מקומיים של סבתות מנומנמות והפחד ממכמונות מהירות - כל אלה השאירו את הניסאן בתחום המחיה הטבעי שלה.

מבחינת צריכת דלק, ברור, שמכונית קטנה שכזו, מתהדרת בנתונים טובים. צריכה משולבת בימי המבחן עמדה על 17 ק"מ לליטר. אם הייתי מעט יותר רגוע, הנתון היה ככל הנראה טוב יותר. צריך לציין, שישנן שתי מערכות עזר שמסייעות במעט לשפר את צריכת הדלק (וגם את זיהום האוויר): מערכת עצור-סע המוכרת, וכן מערכת בלימה רגנרטיבית שנפוצה בעיקר במכוניות חשמליות והיברידיות, המבוססת על סוללה היברידית הנקראת Ni-H2. סוללה זו, משלבת את טכנולוגית ניקל קדמיום, עם תאי דלק, ועושה שימוש במימן דחוס. במהלך האטה, הסוללה נטענת ומספקת אנרגיה למערכות החשמליות של המכונית. האלטרנטור לא צריך לספק חשמל, לכן יש כאן חיסכון בדלק. אגב, נפח מיכל הדלק אמנם קטן - רק 30 ליטר - אך המכונית כל כך לא צמאה, אז טווח הנסיעה מתדלוק לתדלוק בהחלט מרשים, ויכול לעמוד בשקט על 570 ק"מ ויותר...


לא תופסת הרבה מקום בחנייה

לחפש יציבות

איך הנוחות? לא מי-יודע-מה טובה, ותודה לאל שהכבישים ביפן משובחים ברובם - בישראל כבר הייתי נזקק לטיפול אורתופדי. בנוסף, בידוד הרעשים לא מצטיין, רעשי הרוח והמנוע נוכחים יותר מדי. צריך להודות, שבמכונית שכזו, אין מה לצפות להתנהגות כביש משובחת ושום הנאה מהנהיגה לא הייתה כאן - Nissan Dayz Roox תעשה מה שצריך, לא יותר, לפעמים פחות. ובכל זאת, אציין כי התנהגות הכביש היא זו שקצת הדאיגה אותי. ראשית, ההגה מעורפל ולא מתקשר, וגם הבלימה לא נוסחת ביטחון. אבל, שיא השיאים הגיע די מהר: היציבות בפירוש לא טובה. המכונית צרה, גבוהה וקלילה, ובעלת גלגלים דקיקים. המשמעות: דפיקות לב מואצות כשנשבו רוחות סתוויות נמרצות, בעיקר באזורים פתוחים, למשל, על גבי גשרים שנמתחו מעל תהום או בסיבובים חדים, שם הרגשתי כאילו המכונית עומדת להתהפך בכל רגע! מי שמחפש אחיזה טובה יותר, יכול להזמין מכונית זו גם בגרסת הנעה כפולה.



נגמר הטיול

1,126 ק"מ לאחר שקיבלתי אותה, הגיע הזמן להחזיר את המכונית לסניף השכרה אחר של ניסאן בעיר קיוטו וזה גם זמן למסקנות. את המבחן סיימתי עם דעות חלוקות, ביני לבין עצמי. כי מצד אחד, היא מתוקה אמיתית, מאובזרת ומפנקת למשפחה קטנה ומאד הגיונית למי שחייו מתנהלים בעיקר בעיר, עם גיחות קלות לפרברים, בהנחה ומתעלמים לרגע מחוסר היציבות. אז היא טובה ליפנים. אך, האם יש לה מקום בישראל? מבחינת עיצוב, בארץ לא היו מתחברים לקונספציה. בנוסף, אצלנו מעדיפים מכונית קטנה אך רב-שימושית מבחינת הנסיעה ובעצם, חזקה יותר, שתדע גם לנסוע לא מעט בכבישים מהירים, כך שהיא לא הכי מתאימה לישראלים, אם כי הסוגייה היפותטית לגמרי - המכונית לא צפויה לנחות בישראל... ועוד משהו מעניין - מחיר Nissan Dayz Roox ביפן מתחיל ב-1,342,000 ין - בסביבות 42,479 שקל, אך ברמת הגימור HighWay Star ועם שלל התוספות והשדרוגים, מחיר מכונית המבחן מעפיל ל-2,142,986 ין - בסביבות 67 אלף שקל. תארו לכם שבארץ, המחיר כבר היה כפול, כלומר, 134 אלף שקל, מחיר לא הגיוני של משפחתית שהיא גדולה, חזקה ובטוחה בהרבה. אז נפרדתי מהיפנית הקטנטנה לשלום. סיונרה – היה מעניין ומיוחד! כנראה שלא ניפגש עוד לעולם.



13 צפיות
  • Facebook - Black Circle

CARWISE - ישראל - ייעוץ בבחירת מכונית

© כל הזכויות שמורות  לחנן בר-און

אין להעתיק תכנים כולל תמונות ללא אישור