הוא לא רק יפהפה - אינדיאן סקאוט גם ידידותי למשתמש ויש לו כוח. אבל בתכל'ס, הכי כיף לשייט עם הקרוזר הזה בנופים בין-עירוניים כפריים על 100 קמ"ש.
למשך יומיים הרגשתי כמו כוכב בסרט הוליוודי. הנעתי את האינדיאן סקאוט, רכבתי אל השקיעה, כשהרוח מדגדגת בפנים מבעד לקסדת ה-3/4. רכבתי על מנת לרכוב, ולא על מנת להגיע לאיזשהו מקום ספציפי. יש אופנועים, שיכולים להגשים חלום. נראה לי שאינדיאן סקאוט הוא אחד מהם ובאמת שהיה כיף על אוכף העור שלו.
חדש-ישן או ישן-חדש?
עם אופנוע קרוזר בסגנון רטרו, כדאי לתת קצת הקשר היסטורי. הסקאוט הנוכחי מנציח את שמו של הסקאוט המקורי, אופנוע שיוצר בין 1920 ועד 1949 וזכה להצלחה גדולה ואגב, אקזמפלר נדיר ביותר שלו נמצא בארץ, בתצוגה קבועה במלון כפר המכבייה. למי שלא יודע, אינדיאן הוא מותג אופנועים ישן-חדש. כלומר, הוא הוקם ב-1901, נכחד כעבור כמה עשורים והחל לפעול שוב לפני מספר שנים, כשהפעם היצרנית האמריקנית פולריס היא זאת שאחראית לפיתוח ולייצור בארה"ב. הסקאוט של ימינו החל את חייו ב-2015 ואצלנו הוא חדש יחסית, מאז ההשקה הרשמית של אינדיאן ב-2017. ואיך יוצרים חיבור למותג שכמעט ונעלם מהעולם? הרבה יח"צ, ואירועים שיווקיים שמפגישים בין גברים לאופנועי אינדיאן ומניסיון שהוכח, מוסיפים קצת מוזיקה ובירה, והכל כבר מסתדר לבד. גם אצלנו, זה קרה לא מזמן, כשנחגג בארץ (במקביל פחות-או-יותר למועד בחו"ל) "יום האינדיאן הבינלאומי". הייתי שם, בגן שמואל והיה מאד נחמד - זו בהחלט מסורת ברוכה שעוד תתפוס תאוצה, רק שלי חסרה קצת אווירה מסביב, כמו מוזיקה, אולי הופעה של איזו להקה. (וגם היה חם מאד, אולי בפעם הבאה כדאי לקיים את האירוע אחה"צ (-:). על כל פנים היה סבבה. וגם הזדמנות טובה לגלות את דגמי המותג.
במסגרת הפורטפוליו של המותג, סקאוט הוא כרטיס הכניסה לעולם האופנועים של אינדיאן. בעצם, מתחתיו יש דגם זהה הנקרא סקאוט 60 שכולל מנוע קטן יותר וגימור מעט פשוט יותר (וחמישה הילוכים לעומת שישה, אם מתעקשים לדייק). לטעמי סקאוט הוא אופנוע מדהים ביופיו, ואין אדם שלא נעץ בי עיניים מקנאות. אופנוע המבחן היה צבוע בורדו "בורגונדי" עם מושבי עור בצבע בז' – שילוב מדהים, לא פחות. כן, כנראה שכך צריך אופנוע להיראות – עיצוב זורם וקלאסי, שילוב נכון ביו ניקלים באופן לא מוגזם לשחור, מושב עור חום וינטז' ובקושי תמצאו שם פלסטיקים. היו שם גם תוספות בתשלום כגון מדרסי Highway לרגליים, משענת מורכב/ת ותיקי עור שנראים רכים, אך בפנים כוללים מבנה קשיח. תוספות אלה הן שימושיות מאד ורק חבל שהן כרוכות בתשלום מאד מאד גבוה...בין הרגליים מנוע בנפח 1,100 סמ"ק והגלגלים שמנמנים, בדיוק כמו שאני אוהב.
בניגוד למצופה מקרוזרים מינימליסטיים שנראים קצת רטרו, מתחת למעטה הקלאסי היה חשוב לאינדיאן להכניס לאופנועים שלה כמה שיותר טכנולוגיה וקידמה. אולי זה במסגרת השאיפה לקרוץ לקהל צעיר יותר מהמקובל. כך יצא, ששילדת הסקאוט עשויה אלומיניום! רדיאטור קירור הנוזל שתול בצורה נהדרת בין השילדה לגלגל הקדמי וגם המנוע מוזרק הדלק מפיק 100 כ"ס, שזה כמעט דמיוני בז'אנר, למרות נפח המנוע הגדול. תמצאו כאן גם מערכת בלימה ABS שהיא אביזר מתבקש בימינו, גם אם לא מדובר באופנוע מירוץ. סעיף המחיר, ובכן, המחיר הגיוני, אם כי לא נמוך בכלל - החל מ-99 אלף שקל. רוצים לקבל פחות ולשלם פחות? דגם הסקאוט 60 יגבה מכם "רק" 86 אלף שקל.
מרגיש סופר-קליל!
כיאה לקרוזר, אני משרבב את המפתח למקומו שבצד המנוע. אני מניע והמנוע על צמד בוכנותיו עתירות הנפח מפיק רעש יפה אך קצת אנמי, מן הסתם מי שיקנה את האופנוע יחליף די מהר את המפלטים לכאלו שמעניקים יותר אופי ונוכחות. למרות שבנתונים הוא לא ממש קל (254 ק"ג עם הנוזלים), הוא מרגיש סופר-קליל וקל מאד לתמרון ולפניות, הודות למושב נמוך מאד ולמרכז כובד נמוך. זה הופך אותו לכלי אידיאלי גם עבור כאלו שאין להם ניסיון רב באופנועים כבדים ולא פחות, נורא קל להתנייד עימו בתנועה עירונית. כיף לרכוב עליו. הוא נינוח, סלחני ולא פראי בכלל. למי שמחפש, יש לסקאוט תאוצות לא רעות בכלל ומומנט נהדר, ממש קטר בעליות של כבישי צפון הארץ. ואפרופו כבישים - ארצנו מצולקת בכבישים בסגנון עולם שלישי ולמרות זאת, בדרך כלל היה לי נוח, כמעט ולא הורגשו "התרסקויות" - הסתבר שאופנוע המבחן מצויד בבולמים לא מקוריים, אלא תוספת בתשלום. אינדיאן סקאוט יכול להיות כלי נהדר לטיולים קצרים ואף להתנהלות יומיומית והוא אפילו די חסכוני. למה רק לטיולים קצרים? כי ברכיבה על אוכפו במהירות העולה על 120 קמ"ש הרוח מפריעה בפנים – לא משהו שבלתי ניתן לפיתרון מסוים, ע"י התקנת מגן רוח. מצד שני, מי בכלל צריך לעבור את ה-100 קמ"ש - הכי כיף לשייט עם הקרוזר הזה בנופים בין-עירוניים כפריים ולשכוח מטרדות החיים.
חם בין הרגליים
אין טוב בלי קצת רע, ומה שבעיקר מפריע זו תנוחת הישיבה שלו שאמנם מרשימה ומשדרת שהצלחת בחיים ואתה לא שם על אף אחד. אבל, הרגליים והידיים שלוחות קדימה והתנוחה מעמיסה לאורך זמן לחץ על הישבן ועל הגב התחתון ולא ממש ניתן למצוא פוזיציה טובה יותר. בחו"ל שמעתי שאנשים מחליפים למושב משודרג. ביקורת נוספת, קשורה לשעון שממוקם על מיכל הדלק. הוא מעוצב בסגנון רטרו אך מציג פחות מדי פרטי מידע ובחושך קשה לקריאה. דבר נוסף (שאינו נחלתו הבלעדית של האינדיאן סקאוט אלא של לא מעט אופנועים כבדים) – המנוע והמפלטים מייצרים חום אדיר, לעיתים קשה מנשוא. כל עוד רכבתי זה היה בסדר, אבל בעמידה בפקקים, ובכן – קיללתי כל שנייה ברמזור או בפקק...אבל אני סולח כשאני אוהב. ואהבתי את הסקאוט, מאד.
תודה ללרט על השאלת הציוד לכתבה. קסדה: 3/4 של LS2 דגם Rock 569 (צביעה מיוחדת, 449 שקל), מעיל עור: לרט לג'נד (1,690 שקל), כפפות: חצי עור (150 שקל)
