הרחקתי עד המרחבים ההרריים והמשגעים של הקרפטים ברומניה בשביל לטעום קבב, צ'ורבה ופאפה נאש, אבל לפני הכל את הדאצ'יה דאסטר - רכב פנאי-שטח שנולד וצמח בדיוק שם (עם העזרה של חברת האם רנו מצרפת). היה כיף!
תעודת זהות: דאצ'יה דאסטר דיזל ידני
"קח, תהנה!" נציג העיתונות של דאצ'יה במשרדי החברה הראשיים בבוקרשט, מוסר לי בחיוך את מפתחות הרכב לאחר שחתמתי על המסמכים הנדרשים. זה דאצ'יה דאסטר, רכב פנאי-שטח בצבע חציל כהה וכמו שביקשתי, יש לו מנוע דיזל וגיר ידני (כמו שהאירופאים ואני אוהבים) ולקינוח הנעה כפולה. הרכב עושה שימוש במכלולים וותיקים ומוכחים של רנו וכמו דגמי דאצ'יה האחרים, נמכר יפה מאד בעולם, וגם אצלנו מצא לו חסידים רבים בשל חבילה שלמה וכוללת של פרמטרים ולא רק בשל המחיר הנמוך, באופן יחסי.
מה בחוץ?
הרכב נראה מסוקס ונאה, אם כי עיצובו אינו פורץ דרך. הוא נראה עדכני גם כיום, יותר משבע שנים לאחר שהוצג. בניגוד למרבית רכבי הפנאי-שטח שרק נראים בעלי יכולות, לדאסטר באמת יכולת שטח. טלי ואני ממהרים לצאת מבוקרשט הצפופה על תנועתה המזדחלת הישר לנופים המדהימים של חבל הקרפטים שבצפון רומניה, לעיירה הציורית Bustein. בדרך אני נזכר בפתגם הישן "ברומא תהייה רומאי". אז ברומניה, אני רומני, כלומר, הכוונה לא למוצא האתני שלי (אם כי אני באמת חצי רומני...), אלא לעובדה שכמות הדאצ'יות והדאסטרים, פשוט פנטסטית ואני אחד מתוך רבבות.
מה בפנים?
דאסטר מאד מרווח וגם תא המטען יספק משפחה. נכון, העיצוב מעט אנכרוניסטי והאווירה הכללית בפנים קצת מדוכדכת - גווני שחור בלבד - אבל מתרגלים. הנדסת האנוש סבירה, ולא מושלמת, אבל גם כאן – לא משהו שהייתי פוסל באופן גורף. הדאסטר שקיבלתי בגרסת Black Touch, הבכירה בגרסאות האבזור וכשמה כן היא, על טהרת השחור: גריל שחור מבריק, בתי מראות כנ"ל, גלגלי 16 אינצ' (שחורים בעיקר) בעיצוב ייחודי ובפנים גם כן, גימור שחור מבריק וגלגל הגה עור שחור. במסגרת הפינוק הנדרש כיום, מותקנת ברכב מערכת מולטימדיה מקורית 7 אינצ' עם מצלמת נסיעה לאחור אבל הפלוס הגדול הייתה תוכנת הניווט שמאד סייעה לי בכבישי רומניה. מבחינת אבזור בטיחות, לרכב רק 4 כריות אוויר שכיום זה כבר קצת מקומם ומאכזב שגם ציון הבטיחות של EuroNCAP עומד על 3 כוכבים בלבד. נו שוין, חבל.
איך נוסע?
ויתרתי על הטורבו-בנזין ובחרתי בגרסת הטורבו-דיזל שמוכרת מהמון דגמי דאצ'יה, רנו וניסאן. זה מנוע 1.5 ליטר מעט גס אך ותיק ואמין ולמרות שאין כאן עדר סוסים עצום (109 כ"ס), הרכב מצליח לתת עבודה ולא מרגיש חלש. למנוע משודך גיר ידני 6 הילוכים ולמתפנקים אעדכן שבארץ כבר נמכרת גרסה אוטומטית (עם מנוע טורבו-דיזל אך ללא הנעה כפולה). צריכת הדלק בימי המבחן עמדה על 16.5 ק"מ לליטר שזה נהדר. כשאתה שעות רבות על הכביש אתה יכול לקבוע אם הרכב נוח או לא. וגם כאן, לדאסטר יש הפתעה קלה: הוא נוח מאד! לא מעט מכבישי רומניה, בעיקר בערים וביישובים הכפריים הם באיכות גרועה, שבוודאי מוכרת מהנוף האורבאני שלנו. הדאסטר בולע וסופג מהמורות ושאר תחלואים בצורה מעוררת הערצה. ביקורת קלה על בידוד הרעשים שאינו מושלם ועל אחיזת כביש שאולי תספק את מרביתכם, אך לא את חובבי ההגה המעט יותר נועזים.
מרביתכם תסתדרו נהדר גם עם הנעה רגילה, אבל, אני ביקשתי את רכב המבחן בגרסת הנעה כפולה - לרכב נתוני שטח טובים מבחינת מרווח גחון, זווית גישה ונטישה. שני-שליש משטחה של רומניה הררי ומיוער, לכן, בנוסף לכבישים מפותלים ובאופן כללי נוף קסום, עמדו לרשותי לא מעט אזורי שטח לנסיעה שמעבר לאספלט, חלקם בוציים ברמה שהעלתה אצלי חיוך ואצל זוגתי חשש-מה. אבל היה כיף! ולרכב יש בהחלט יכולות שטח.
שווה קניה?
זה לא רק כי אהבתי את הנופים, האנשים, וגם את הפאפה נאש ושאר מטעמי רומניה - נהניתי מאד במחיצת הדאסטר. לטעמי, הוא מהווה רכישה הגיונית שלא קורעת את הכיס ונותן תמורה טובה למחיר. רק קחו בחשבון שביחס למתחרים (היקרים יותר, בדרך כלל) הוא אולי לא הכי מעודן או חזק, בחזיתו מתנוסס סמל של מותג Low Cost, ועוד משהו שמעיב על החגיגה: אבזור הבטיחות שלו אינו מהשורה הראשונה. גרסת ההנעה הכפולה מוסיפה הרבה כיף ומאפשרת לא להסתפק רק בשבילים, אלא להיכנס לשטח טכני יותר.
רוצה ייעוץ נוסף? מתלבט לגבי רכישת רכב נוסף? שלח מייל
